|
בקניין רוחני ישנם מספר סוגי זכויות, ביניהם זכויות הדורשות רישום ובחינה מול הרשויות המלוות באגרה וזכויות שאינם דורשות רישום ואגרה. כך למשל בכדי לקבל זכויות יוצרים אין צורך בבחינה ותשלום אגרה, אך לעומתם ענייני פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, יש צורך להגיש בקשה לרשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר, לשלם אגרה ולעבור תהליך בחינה לבקשה.
הטיפול בבקשות סימני מסחר הנו יותר משפטי לעומת בקשות פטנטים ומדגמים שמערבות בפן המשפטי גם פן טכני לגבי אותה המצאה, המבקש נדרש להציג בהסבר על ההמצאה פרטים טכניים עקרוניים כיצד בעל מקצוע ממוצע יכול לבצע את ההמצאה.
מאחר ונדרש ידע טכני בנוסף לידע המשפטי, בחר המחוקק לאפשר לבעלי מקצוע נוספים בנוסף לעורכי דין, לבצע פעולות מול רשות הפטנטים, המחוקק מציין שלעורך פטנטים תהא זכות יחודית לעסוק בשכר בבקשות, אך חיקוק זה אינו פוגע בזכותם של עורכי דין.
להלן סעיף 154 כפי שמופיע בחוק הפטנטים:
" 154. (א) לעורך פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, לרשות או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או ברשות.
(ב) סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות."
עורכי הפטנטים
שהנם גם מהנדסים או בעלי תואר טכני, יכולים לבצע הליכים מול רשות הפטנטים, אך כאשר יש הפרה של זכות קניין רוחני רשומה, עורכי הפטנטים אינם יכולים לצאת מכותלי רשות הפטנטים בכדי לתבוע את המפר.
הפרת קניין רוחני תידון בבית המשפט המחוזי, ניתן לבקש צו מניעה ופיצוי, היקף ההגנה בפטנט נקבע לפי תביעות הפטנט, בית המשפט יבחן האם המפר נכנס למתחם ההגנה של הפטנט הרשום.
אחד מקווי ההגנה הנפוצים בתביעות הפרת פטנט, מדגם או סימן מסחר הנרשם ברשות הפטנטים ועבר בחינה על ידי בוחן מטעם הרשות, הנו שהבוחן טעה ולא היה צריך לתת זכות לאותה בקשה, למשל פרסומים קודמים שלא דווחו או נתקבלו בעת הבחינה ועוד...
המידע לעיל הנו חלקי ואינו מלא, יש להתייעץ עם עורך דין או עורך פטנטים בטרם נקיטת כל פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה באופן פרטני לכל מקרה ומקרה.
כותב המאמר: עו"ד אסף גיטליס – המחלקה המשפטית, אדיסון עורכי פטנטים בע"מ.
|
