עמוד הבית

 

תחומי עיסוק

 

חוקים / מאמרים

 

קישורים

 

יצירת קשר

 

שאלות ותשובות

 

תנאי השימוש

 

 

 

 

 

חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995

 

 

פרק א: פרשנות והוראות כלליות

פרק ב: המוסד לביטוח לאומי

פרק ג: ביטוח ואמהות

פרק ד: ביטוח ילדים

פרק ה: ביטוח נפגעי עבודה 

פרק ו: ביטוח נפגעי תאונות

פרק ז: ביטוח אבטלה

פרק ח: ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד

פרק ט: ביטוח נכות

פרק י: ביטוח סיעוד פרק יא: ביטוח זקנה וביטוח שאירים פרק יב: תגמולים למשרתים במילואים
פרק יג: תגמולים למתנדבים פרק יד: גמלאות - הוראות כלליות פרק טו: דמי ביטוח
פרק טז: שונות פרק יז: הענקות פרק יח:  בית הדין לעבודה
פרק יט:  עונשין וביצוע    

 

 

פרק א': פרשנות והוראות כלליות

1. הגדרות (תיקון: תשנ"ז, תש"ס, תשס"ג)

בחוק זה -

"בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה;

"המוסד" - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;

"המועצה" - מועצת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

"המינהלה" - מינהלת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

"השר" - שר העבודה והרווחה;

"ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;

"בית הדין לעבודה" - כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה;

"אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;

"גמלה" - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9, הענקה לפי סעיף 387 וגמלה לפי פרק י"ב או פרק י"ג ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי סעיף 17א;

"חברת מעטים" - כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה;

"חוק ביטוח בריאות" - חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994;

"חוק בית הדין לעבודה" - חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969;

"חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980;

"חוק האימוץ" - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981;

"חוק הגנת השכר" - חוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958;

"חוק המשטרה" - חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א - 1981;

"חוק הנוער" - חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א - 1971;

"חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט1959- (נוסח משולב);

"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז1977-;

"חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם1980-;

"חוק השבות" - חוק השבות, התש"י1950-;

"חוק חופשה שנתית" - חוק חופשה שנתית, התשי"א - 1951;

"חוק חיילים משוחררים" - חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט1949-;

"חוק הכניסה לישראל" - חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952

"חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י1950-;

"חוק נכי המלחמה בנאצים" - חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד - 1954-;

"חוק נכי רדיפות הנאצים" - חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז1957-;

"חוק נפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל1970-;

"חוק עבודת נשים" - חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954-;

"חוק פיצויי פיטורים" - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג1963-;

"חוק שירות בטחון" - חוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו1986-;

"חוק שירות בתי הסוהר" - חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א - 1981-;

"חוק שירות המדינה" - חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), התש"ל1970-;

"חוק שירות התעסוקה" - חוק שירות התעסוקה, התשי"ט1959-;

"חוק שירותי הכבאות" - חוק שירותי הכבאות, התשי"ט1959-;

"חוק שכר מינימום" - חוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987-;

"חוק תגמול לחייל" - חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ"ה1965-;

"ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

בחוק הביטוח הלאומי, החל ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) יחולו הוראות אלה:

בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מדד" יבוא:

"הסכום הבסיסי" -

(1)  לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים; ואלה הגמלאות:

(א)  מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות סימנים ב' וג' בפרק ג';

(ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות סימנים ד', ה' וח' בפרק ה';

(ג)  דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות פרק ו';

(ד)  קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות סימן ג' בפרק ט';

(ה)  מענק ליתום המשתלם לפי הוראות סימן ד' בפרק י"א;

(ו)  תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות פרק י"ג;

(ז)  מענק פטירה המשתלם לפי הוראות סימן ב' בפרק י"ד;

(ח) גמלאות המשתלמות מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות לפי הוראות סעיף 9;

(2)  לענין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' - 144 שקלים חדשים;

(3)  לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים;

הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:

(1)  ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת -

(א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות סימן ח' בפרק ה' או לפי הוראות סימנים ג' וד' שבפרק י"א - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003);

(ב)  לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו2005-, לפי הענין, לפי סעיפים 37(ג)(1) ו38-(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב2002-;

(2)  משנת 2007 ואילך - ב1- בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסו לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;

"עגונה" - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;

"עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;

"עובד לשעה" - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;

"עובד עצמאי"7, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:

(1)  הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;

(2)  הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל50%- מהשכר הממוצע;

(3)  הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א';

לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע בלוח א';

"פיצוי" - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;

"פקודת החברות" - פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג1983-;

"פקודת הנזיקין" - פקודת הנזיקין (נוסח חדש);

"פקודת השותפויות" - פקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה1975-;

"פקודת פשיטת הרגל" - פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם1980-:

"שיעור הפיצוי" - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;

"השכר הממוצע"6 - הצירוף של שניים אלה:

(1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר);

(2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;

לענין הגדרה זו, "יום העדכון" - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;

"שנת מס" - כמשמעותה בפקודת מס הכנסה;

"תקופת אכשרה" - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

2. פריסת תשלומים חריגים (1א)

(א) בסעיף זה -

"שכר מדוד" - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"חודש שכר חריג" - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;

"שכר מדוד מתוקן" - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.

(ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:

(1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;

(2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, "הפרש חודשי" - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור.

2א.  מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון: תשס"ג)

(א)  בסעיף זה -

"תקנות הכניסה" - תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד1974-;

"שנה" - שנים עשר חודשים רצופים.

(ב)  לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:

(1)  שוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל;

(2)  מי שבידו היתר כאמור בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח1968-;

(3)  מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב1/, ב2/, ב3/ או ב4/, לפי תקנה 5 בתקנות הכניסה;

(4)  בשנה שתחילתה ביום מתן אשרה ורישיון לישיבת עראי מסוג א1/, לפי תקנה 6(א) בתקנות הכניסה - מי שבידו אשרה ורישיון כאמור שהתגורר בישראל בשנה האמורה פחות מ183- ימים;

(5)  מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת עראי מסוג א3/ לפי תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת עראי מסוג א4/ לפי תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה.

(ג)  מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), שהתגורר בישראל, בשנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, פחות מ183- ימים, לא יראו אותו בשנה האמורה כתושב ישראל לענין חוק זה.

(ד)  על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת עראי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.   

3. אגודה שיתופית (2)

לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ או המושב השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

4. חבורת עובדים (3)

בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

5. מי שחדל להיות עובד עצמאי (4)

עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

6. סמכות לסווג מבוטחים (4א)

(א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.

(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.

(ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.

6א.  מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ"ט)

(א)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.

(ב)  צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.

(ג)  הוראות סעיף 6(ב) ו-(ג) יחולו על צו לפי סעיף זה.

(ד)  בסעיף זה -

(1)  "חברים בתאגיד", שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;

(2)  המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי חוק החברות, התשנ"ט - 1999, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

6ב.  מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (תיקון: תשס"ג)

הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

7. המדינה כמעביד

דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

 

לחזרה לראש הדף - אנא לחץ כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גל קריכלי - משרד עורכי דין

 

Gal Kricheli - Law Offices

 

רחוב חיל החימוש 1, ראשל"צ

75702

1 st. Hel Himush street, Rishon Le - Zion

 

טלפון

03-9414511

Telephone

 

טלפון סלולרי/נייד

054-5729923/2

Mobile

 

פקסימיליה

 03-9414533

Facsimile  

דואר אלקטרוני:

gal@kricheli.com

E-Mail

 

 

לחזרה לעמוד הבית לחץ כאן